שלוש דרכים להיות
ללא נקודת התייחסות
גלריה טובה אוסמן, 21.2-14.3
כיסא בלי משענת, חולצה בלי שרוולים. יורדים במדרגות ומחזיקים את המעקה.
מקום לעין לנוח, לא לעבוד קשה מדי. אנחנו זקוקים לנקודות. לפסיקים, לתבניות שיאפשרו לנו לארגן את העולם סביבנו.
כשאין לנו תבניות ואין לנו סמנים חיצוניים שמעניקים לנו נקודות התייחסות קל מאוד ללכת לאיבוד או להתבלבל איך אני יודע מתי משהו מתחיל ומתי משהו נגמר אם אין מערכות יחסים שעוזרות לנו לארגן את העולם מקום לעין לנוח איך אני יכול להבין מה נדרש ממני ומה אפשרי ובהתאם לשנות את התנהגותי גם ברמה התפיסתית אנחנו מייצרים סדר גם בתוך כאוס כיסא בלי משענת חולצה בלי שרוולים משלימים תמונות וצלילים כדי שנוכל לארגן אותם בתוך תבניות של שלם בתוך גשטאלט כשאין לנו תבניות כאלה אנחנו נשלחים לתוך מרחבים אחרים שיכולים לפעמים לערער משהו באופן בו אנחנו מארגנים את התפיסה שלנו ואת העולם שלנו יורדים במדרגות ומחזירים את המעקה הערעור הזה הוא לא רק מקום קשה או לא נוח הוא גם מאפשר יש בו פוטנציאל למשהו חדש לקרות אנחנו נשלחים לחיפוש אקטיבי אחר דברים מגלים פינות חדשות ומשמעויות חדשות ויוצרים עולם אנחנו קוראים למרחבים האלה שמחוץ לתבניות המוכרות ובתוך הזרימה הזו טראנס באמנות שלא מקלה עלינו לנוח בתוכה לסמן אותה בקלות כשאין משהו מאוד ברור והראש לא יכול להתחיל לספר סיפורים מוכרים ולגזור משמעויות כי הישן כבר מאורגן בקופסאות אנחנו נכנסים פנימה ויש אפשרות ליצור משהו חדש לזוז מהסיפור המוכר.
אמנים משתתפים:
בן קדישמן
לילך אברמסקי-ארזי
ניב בורנשטיין
ניר דבוראי
בן קדישמן, ללא כותרת, שמן על נייר, 75x110, 2017